התנהגות היא לא כל הסיפור

כאשר ילד מתפרץ, מתקשה להיפרד, מרביץ, בוכה הרבה או מתנגד כמעט לכל דבר, טבעי שנחפש פתרון להתנהגות עצמה.

אבל פעמים רבות ההתנהגות היא רק הקצה הגלוי של הקרחון.

מתחתיה יתקיימו צרכים עמוקים יותר:

• ✦צורך בביטחון.
• ✦צורך בקרבה.
• ✦צורך בתחושת שייכות.
• ✦צורך בידיעה שיש מי שמחזיק ומוביל.

כשאנחנו מסתכלים רק על ההתנהגות, אנחנו עלולים להחמיץ את הילד שמאחוריה. כשאנחנו מצליחים לראות גם את הצורך, נפתחת האפשרות להגיב אחרת.

אחת התובנות המשמעותיות שעולות מהגישה המתוארת בספר "טובים מבפנים" שכתבה ד״ר בקי קנדי היא שהילדים שלנו אינם מנסים להקשות עלינו. הם אינם "מניפולטיביים", "מפונקים" או "עושים דווקא".

גם כשההתנהגות שלהם מאתגרת, הם למעשה עושים כמיטב יכולתם עם היכולות, הרגשות ומידת הבשלות שיש להם באותו רגע. כשאנחנו מצליחים להחזיק בנקודת המבט הזו, משהו משתנה גם בתוכנו.

אנחנו פחות עסוקים ב"לנצח" או "להחזיר שליטה", ויותר פנויים לשאול:

• ✦מה הילד שלי מנסה לומר לי כרגע?
• ✦מה קשה לו?
• ✦איזה צורך עומד מאחורי ההתנהגות?

המבט הזה לא מבטל גבולות. הוא פשוט מאפשר להציב אותם מתוך אמפתיה וכבוד.

השנים הראשונות הן הבסיס לכל השאר.

בשנים הראשונות נבנים הבסיס הרגשי, תחושת הביטחון וסגנון ההתקשרות שילוו את הילד לאורך חייו.

זה לא אומר שהכול נקבע עד גיל מסוים, או שכל טעות הורית תשאיר חותם לכל החיים. להפך. מערכות יחסים הן גמישות, ותיקון הוא חלק טבעי ובריא מהקשר.

אז מה באמת הילדים שלנו צריכים?

יותר מכל, ילדים צריכים לדעת:

• ✦שהם לא לבד עם הרגשות שלהם.
• ✦שיש מבוגר שרואה אותם.
• ✦שיש מי שמוביל את הדרך.
• ✦שגם ברגעים של כעס, תסכול או התנגדות - הקשר ביניכם נשאר איתן.

ומתוך המקום הבטוח הזה, הם יכולים לצמוח בקצב הטבעי שלהם.